אז למה בעצם אני מנדנד לכם על אורגני, מידי פעם? 😊😄
מדוע שווה להתאמץ על הבריאות שלנו. הרי לא לשם כך נולדנו, להיות בריאים? זאת תהייה ששווה לחשוב עליה!
תנסו לחשוב על כך שאנחנו בעצם מורכבים מתאים, ממש כמו שחרקים או עשבים מורכבים מתאים. אמנם מספר תאינו רב יותר ואנחנו גם מערכת מורכבת יותר ועדיין, ברמה היסודית אנו תאים תאים נפרדים. לתאים יש מאפייני חיים דומים גם אם יש שוני מהותי בתפקודם או בגודל מערכת החיים שהם חלק ממנה. הרג תא חי הוא הרג תא חי. עיכוב או מניעת תהליך חיים ביולוגי בתאים, כנ"ל.
לכן, זה צריך לגרות את המחשבה- האם הרעלים האלה אכן מגיעים לגופנו ואם כן מה המשמעות הבריאותית של זה?
מטרת הריסוסים ברורה והיא להרוג תאים חיים ועל ידי כך להשמיד את החרק עצמו או את העשב השוטה שגדל במקום הלא נכון.
הגידולים החקלאיים המרוססים סופגים את החומרים האלה לעלוותם וגם דרך השורשים מהאדמה. במקרים רבים אין מדובר במחזור אחד של ריסוס אלא בריסוסים קבועים לאורך כל עונת הגידול, כלומר הצמחים אוגרים יותר חומרים רעילים בתאים שלהם לאורך מחזור חיי הצמח.
אין זה משנה אם זה פרי על העץ, ירק שגדל בתוך האדמה או עלים ירוקים. אין זה משנה אם זה טרי או עבר תהליך עיבוד (כמו חטיף אנרגיה, מזון יבש או קפואים וכיו"צ).
ואז, זה מגיע לצלחת שלנו, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה. וככה אנחנו צוברים את הרעלים האלה בגופנו, בתאינו, במהלך כל חיינו.
אנחנו אמנם לא מתים ברגעים בודדים כמו חרקים או קמלים ומתים כמו עשבים שוטים, אלא מפתחים תופעות לוואי של הרעלים האלה ואלו הם, מגוון מחלות נוירולוגיות, מחלות של מערכת העיקול, רגישויות למזון, אלרגיות, פגיעה במערכת הרבייה, עוד ועוד. אפשר לקרוא על כך באינטרנט. אם תרצו, המידע שם. אני ממליץ לקרוא מחקרים של חוקרת בכירה ב MIT Stefanie Seneff ושל MD Zach Bush חוקר עצמאי שעסק 17 שנים בפיתוח תרופות למחלות הסרטן. ז'ק בוש מראה תמונות מיקרוסקופ ברורות כיצד המגע של גלייפוסייט, החומר מרכזי בראונדאפ עם תאים חיים גורם להיפרדותם, כפי שקורה בתהליכים סרטניים בגוף. זה מתפתח תוך 17 דקות!
שככה, זה לא באמת עניין האם הרעלים האלה פוגעים גם בנו, זה ברור שכן. המדע שם, המחקרים מראים זאת בצורה ברורה.
הסיבה שאנחנו נותנים לזה לקרות ומאפשרים זאת, היא משום שאנחנו לא מקשרים בין המחלות האלה לצריכת המזון (המרוסס). והסיבה לזה (-: היא כי קיים פער בין ה input ל- output. במילים דומות, לוקח לגוף שלנו זמן רב להגיב לרעלים האלה או שבעצם המחשבה שלנו "מורדמת"?😊 אנחנו כמו מכונה גדולה שלוקח זמן לקלקל אותה, לעיתים זמן רב... אך בסוף היא מתקלקלת, אין מנוס מזה.
תסתכלו על התפתחות המחלות החל מהמאה הקודמת ועד להיום תראו שבסמוך להתפתחות "המהפכה הירוקה", שדגלה בקונספט של גידול אחיד (monoculture) "נולדו" מדבירי החרקים וקוטלי העשבים. יש מתאם ברור בין הרחבת השימוש בחומרים הללו לבין התפתחות מחלות מסויימות. אפילו תגובות אלרגיות כמו רגישות לגלוטן הלכה והתרחבה. דגנים מקבלים מנות יפות של ריסוס וכתוצאה מזה הגוף יכול לפתח אלרגיה. הרגישות לגלוטן מעידה על החלשות המערכת החיסונית של הגוף. כאשר אנחנו צורכים מוצרי חלב לא אורגניים, אנחנו מקבלים חלב של פרות שאכלו מזון *סופר מעובד*, מהונדס ושרוסס במקור לפני שהפרות אכלו אותו. האם יש בעיות ורגישויות במערכת העיקול להרבה אנשים? אכן כן. חומרי הריסוס מגיעים ופוגעים גם באוכלוסיית המיטוכונדריה. המיטוכונדריה היא זאת שמייצרת את האנרגיה העיקרית בגוף שלנו ATP. אנחנו צורכים 85 קג של אנרגיה ביממה לדוגמא כאשר אנחנו שוקלים 70 קג. אנרגיה אורגנית ניתנת לכימות משקל. מדובר בהרבה אנרגיה ולכן צריך לשמור על הקטנטנות האלה. יש לכם בממוצע כ1000 מטוכודריון על כל תא. מחלות רבות מתבססות על מחסור באנרגיה Energy Deficiency Diseases בגלל הפגיעה באוכלוסיה הזאת. למיטוכונדריון יש DNA שלא עובר תהליך שכפול כמו ה DNA של תאי הגוף. זה משום שהוא מעתיק את עצמו מבלי לתקן מוטציות שנוצרות בו עקב פגיעת הרעלים שבריסוסים (גם). זה אולי נשמע קצת זניח, אבל כשמבינים שככה אנחנו בעצם מעבירים את הקלקולים במיטוכונדריה לילדים שלנו (בהריון ולידה) מעבר לפגיעה בגופנו שלנו, אז ממש כדאי לחשוב על צריכת המזון, גם כאשר אתם צעירים והגוף שלכם פועל כמעט ללא דופי. מי אם לא ילדינו!?
אימהות לעתיד, אתן הלכה למעשה המשפיעות העיקריות על ייצור האנרגיה בגוף של ילדיכן. אתן קובעות את בריאות המיטוכונדריה שלהם/שלהן. ככה זה עובר מדור לדור. ולמה שלא אתן שהגעתן לא במקרה לקריאת הפוסט הזה תפסיקו את זה? למה שכולנו יחדיו לא נשנה את התמונה כולה?