וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָהבפרשת השבוע מתואר חלום יעקב שנגלה לו כשנטה ללון
בהר המוריה בדרכו לרדת לחרן. ובחלום סולם ומלאכים עולים ויורדים בו. התמהון הכפול בסולם הוא מה תועלתו, הרי יש לו מקום מעוגן בקרקע, אך על מה הוא נשען בשמים? ומדוע צורך בו למלאכים בעלי כנף? מכאן מובן שהסולם אינו דבר ממשי, אלא סמלי. שכן מחשבת האדם בניגוד למסר השמימי, הינה מוגבלת ומושתתת על משלים, הקשרים ואלגוריות מטפוריות (מכאן הדרך לזכרון מופלא, שמתאפשר אם מקשרים את הפרטים המופשטים בדברים ממשיים). כך הסולם הוא משל ליעקב שיורד לתחילת הגלות כדי להקים בה
את עם ישראל על י"ב שבטיו, שידע שכל המלכויות שם (שמסומלות במלאכים) הינן ברות חלוף, הן עולות לגדולה ויורדות לטמיון. וכמו רגלי הסולם הניצבות בארץ,
רק בה תהיה קביעות לבניו לנצח. כפי שהוכיחו למעלה מ3600 שנות ההיסטוריה מאז, בהן כל האמפריות והתרבויות שעלו
ואף נלחמו בנו, מטו לתהום הנשיה, מלבד התרבות היהודית שלמרות החורבנות הינה קיימת עד ימינו, ולעולם. ואם נשאר מאוחדים
השנה עד ינואר 20, נראה בהתגשמות החלום.
איור:
אלברט הותוסן, גרמניה