בלעדי לטלגרם ולערוץ הוואטצאפ – קטע מטורשישי
הטור המלא מחר במעריב סופהשבוע איך התפרקנו ככה? לא מזמן במהלך שוטטות במרכז הרפואי שיבא, נתקלתי בפסל מסקרן. הוא עמד בגינה קטנה. הוא דימה את דמותה של אם צעירה חובקת שני פעוטות רכים, מגוננת עליהם בחיבוקה. "לזכרה של שירי סילברמן ביבס ז"ל", הייתה כותרת הכיתוב שעל הפסל. "אישה, אמא וחברה הכי טובה שיש. ליוותה את הקרובים אליה ברגישות, אהבה, הקשבה וחיוך שהאיר כל מקום אליו הגיעה".
למקום, כך התברר לי, קוראים "גינת שירי". הוא הוקם כדי להגשים משאלה של ירדן, בעלה של שירי, השורד היחיד מהתופת שעברה המשפחה ב-7 באוקטובר. ירדן, אבא ובעל הפך, בעל כורחו לסמל הזוועה ולמצבה חיה של אשתו וילדיו, אריאל וכפיר, השלישיה האדמונית ששרפה את הלבבות של מיליונים בישראל ובעולם. גינת שירי נמצאת בכניסה למחלקה המטפלת בנשים בדיכאון אחרי לידה. היא מקבלת את האישה עם התינוק/ת, עד ההחלמה המלאה וחזרה לתפקוד ולחיים. מחלקה ראשונה מסוגה בבית החולים. זו המחלקה שירדן ביקש שתיקרא על שם שירי, רעייתו שנרצחה. מחלקה שמסמלת שיכולים להיות חיים, אחרי הדיכאון הגדול. שאסור לאבד תקווה.
ביום רביעי בערב, אל מול הכתבות קורעות הנשמה בחדשות וטקס המשפחות המרטיט לבבות בפארק הירקון, חשבתי על שירי, כפיר ואריאל ביבס. כל ערוצי התקשורת בישראל העבירו את הטקס הזה בשידור חי. חיפשתי בו אמירות פוליטיות, ולא מצאתי. המקסימום הייתה קריאה של עמרי שפרוני, שאיבד 4 מבני משפחתו בטבח בבארי (וניצל בעצמו), חייבים לדעת את האמת, ללא חקירת האמת לא נוכל לתקן ולא נוכל לוודא שזה לא יקרה שוב. מנחה הטקס, האיש המופלא הנקרא אלי שרעבי, קרא אף הוא לבדיקה מקיפה וחסרת פניות של המחדל. הוא אפילו לא השתמש בצירוף המילים המשוקץ "ועדת חקירה ממלכתית". זהו, זו כל הפוליטיקה שהייתה בטקס הזה, שאי אפשר היה לא למרר בבכי מולו.
בזמן שהרב בני קלמנזון, אביו השכול של אלחנן שזינק יחד עם אחיו ובן דודו לתוך התופת ונפל בבארי, אמר "קדיש" מול 70 אלף איש בפארק ועוד קרוב למיליון בבתים, היה רק ערוץ טלוויזיה אחד שהתעלם מכל זה ושידר במקביל תכנית המוגדרת "סאטירה". הערוץ הזה נלחם בכל כוחו בטקס, שאין מכבד, מחבק ומכיל ממנו, תוך שהוא מטנף את מארגניו בנבזות נדירה. "איזה שפרוני אחד", אמרה מי שאמרה בשידור, "איש מכינת רבין!". זו כנראה ראיית הזהב נגד מי שאיבד 4 בני משפחה בבארי וניצל בנס בעצמו. הוא איש מכינת רבין! מכינה שאחוזי הגיוס של בוגריה שוברים כל שיא אפשרי. אבל הי, היא על שם רבין, שאותו חייבים לטנף ביום כזה, לא?
המארגן השני, לדברי אותה דוברת, שתפקידה הקודם היה לדברר צלופח בשם עמיחי ("מנסור צריך להיות שר בממשלה") שיקלי, הוא "שמריז, אותו כולנו מכירים". האמת היא, שאני לא מכיר את יונתן שמריז, אבל מכיר מצוין את הסיפור של אחיו, אלון, שנפל בשבי חמאס יחד עם שני חברים נוספים (יותם חיים וסאמר אל טלאלקה), הצליח לשרוד, הצליח לברוח עם חבריו, לכתוב בתבלינים כתובות על הבית בו הסתתרו בתקווה שחיילי צה"ל יבינו שיש שם חטופים, אבל בסוף נורה, יחד עם חבריו, למוות על ידי כוחותינו, בשוגג.
יכול להיות שיונתן שמריז שמאלן, רחמנא לצלן? לא יודע. אני יודע שהטקס היה אירוע ישראלי שכולו אחווה. אבל משותף, סיפורי נופלים, סיפורי גבורה, חיבוק לאומי שמתאים לכולם. שני המנחים, אלי שרעבי ושני כהן, התנו את ההנחיה בכך שלא תיאמר בטקס אמירה פוליטית, וכך היה. גם אם נפרש את דבריו של שפרוני כקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, למרות שלא נאמרו בפירוש, הרי שזו קריאה שנתמכת בידי רוב מכריע בציבור. לא מזמן, בתקופת הממשלה הקודמת, נשאו את הקריאה הזו בקול גדול בנימין נתניהו עצמו וקהל מעריציו, על פרשה אזוטרית ("פרשת הרוגלות"). זהו החטא הקדמון של הטקס, שהפך למשל ושנינה בפי ערוץ שתכליתו הברורה היא לפרק בשיטתיות כל סולידריות שנותרה בנו, לשסע ולגזור את שבטי ישראל לחלקיקיהם האפלים ביותר.
--------------------------------------------