שי קלך - נצח ישראל - הערוץ המקורי

הגיע הזמן שנתחיל לנהל מדיניות של מלחמה בכוונות האויב ולא להתנהל על פי תוצאות התקיפות שלו! זה מה שהיה יכול למנוע את טבח שמחת תורה, וזה מה שמוכרח לאלץ אותנו עכשיו לפתוח חזית בצפון. משך תשעה חודשים נפלו רקטות בצפון שרצחו אזרחים רק לא בצורה המונית כזו. היום תורת המשחקים עבדה אחרת. חייבים להתנהל במלחמה על פי מוסר של כוונות ולא על פי מוסר של תוצאות.

אחת שהחלטנו לשנות את כללי המשחק ולפגוע באויב ובכוונותיו ולא להתנהל על פי תוצאות תקיפותיו או לפגוע בנשקו, המשוואה מוכרחה להשתנות - על כל תקיפה של פרוקסי של איראן חייבת להיות תגובה בראש הנחש עצמו - איראן!

ישראל צריכה להציב אולטימטום של 24 שעות לחזבאללה להסיג את כל כוחותיו מצפון לליטאני. יש לנו כעת עילה בינלאומית לעשות זאת - שעת חסד, ואסור לפספס את עת הרצון הזו. אחרי הצבת האולטימטום, במידה ולא יענו לו, יהיה עלינו לפתוח את המתקפה בלבנון בעוצמה שלא נופלת בערכה מזו של החותים, ואז לצאת למלחמה כוללת - אחרת יהא זה כשלון עבור מדינת ישראל! לאום שקשר את גורלו ומקריב את בניו עבור מדינת היהודים, הדרוזים בעלי בריתנו החשובים, הכרת הטוב המינימלית היא להלחם בעבורם מלחמת חורמה, וזה גם יהיה התיקון שלנו להפקרת צד״ל.

נסנו בבושת פנים מלבנון לפני חצי יובל, והבאנו עלינו רצועת בטחון בשטח מדינת ישראל! זה או עד הליטאני, או רצועת בטחון בצומת גולני! בתקווה שתושבי הצפון יוכלו לפתוח את שנת הלימודים כסדרה.

בפרשת השבוע פנחס, נכדו של אהרון הכהן, מקבל מה' ברית שלום. פנחס לא יכול לשתוק כשהוא רואה תרבות זרה חודרת לעם ישראל ופוגעת בקדושת המשפחה.

איננו בדרגתו הרוחנית הגבוהה, והמעשה שעשה לא הפך למודל לרבים ולא להלכה למעשה, אבל התורה מעידה עליו שפעל לשם שמיים, ועל כך הוא מקבל ברית שלום.

חשוב לדעת שהשלום האמיתי הוא קודם כל שלום בתוכנו, בתוך עם ישראל. אך שלום זה לא יכול להתלוות לפגיעה בקודשי ישראל ובאידאליזציה של ניאוף והרס מוסד המשפחה. מי שפוגע במסורת ומנהגי ישראל, לא יכול לדבר ולקדם שלום, כי השלום האמיתי בעם ישראל יכול להיות רק כזה שמכבד את האבות והאמהות שלנו, ואת ההסטוריה שלנו שמתחילה באברהם יצחק ויעקב, דרך יציאת מצרים, מעמד הר סיני, ירושת ארץ ישראל והכמיהה לירושלים.

רק מי שמכבד את הערכים האלו יוכל לכונן כאן שלום אמיתי, כי עם ישראל זה לא אוסף של אנשים אקראיים שהתקבצו בארץ ישראל, אלא הגענו דווקא לארץ הזו שהיא נחלת אבותינו, ובירתנו ירושלים. לכן בפרשה, לאחר מעשה פנחס ושימור הערכים הלאומיים והנצחיים שלנו, הקב"ה מצווה למנות את ישראל ולחלק לכל שבט את הנחלה ששייכת לו, ולצאת למלחמה נגד המדינים הרשעים שניסו להטמיע בנו את התרבות המרושעת שלהם, כאשר פנחס בראש הצבא, כי רק מי שאוהב את עם ישראל ושונא את הרע, יכול לנצח.


כשנתאחד סביב הערכים הנצחיים האלו, יהיה כאן בעזרת ה' שלום אמיתי בתוכנו פנימה, ונוכל להתאחד בניצחון אויבינו, במהרה בימינו. אמן.

היום אנחנו צמים ביז' בתמוז, זהו יום תענית בו עם ישראל מציין עוד זכר לחורבן בית המקדש.
היו כמה שלבים בחורבן, כאשר שיאו היה בט' באב. וכן מהיום מתחילה תקופת בין המצרים בה אנו ממעטים בשמחה ועסוקים בחשבון נפש לאומי ורוחני (ביום זה גם היה חטא העגל ונשברו לוחות הברית).

אחת הסיבות שבגללן נחרב המקדש הייתה שנאת חינם, היו מריבות פנימיות בתוך העם שלנו, לא ידענו לנהל מחלוקות עד שהדברים הגיעו לשפיכות דמים כפשוטו.

כשהצצתי בתקשורת היום וראיתי את מיצג האסלות עם גללי הפרה של "אחים לנשק", הלב שלי התכווץ. אני מרחם על האנשים האלו. זה בדיוק הסיפור של חורבן המקדש. את מי הם מתכוונים לשכנע עם הטירוף הזה? איך אנשים שלחמו למען מדינת ישראל מגיעים לשפל כזה? מדוע משטרת ישראל לא עוצרת אותם?

בדבר אחד אני אופטימי - עם ישראל בריא וחזק, הוא יוקיע את התופעות הבזויות הללו מתוכו, יש לנו מערכת חיסון נפשית ורוחנית גבוהה.
תודה ל"אחים לנשק" שהזכירו לנו על מה הצום.
שנזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו.

שבוע טוב. שמחתי לראות בצאת השבת את תקיפת צה"ל באמצעות חיל האוויר את החות'ים בתימן.

כפי שאני מדגיש כמעט בכל ראיון ובכל פוסט - חיל האוויר הוא חיל מפואר, המשלב מקצועיות בל תתואר, תעוזה, דבקות במטרה, חתירה למגע, דיוק ושלמות ביצוע ברמות הכי גבוהות שיש.

כך היה במבצע מוקד שפתח את מלחמת ששת הימים, כך היה בהגנה ממתקפת הטילים מאיראן לפני כמה חודשים, וכך היה בשבת זו.

לוחמי צוות האוויר, לצד הגף הטכני שנקרע תחת העומס לחמש את המטוסים עם החימוש המיוחד בו השתמשו, ראויים לכל שבח.

אני מברך את החלטת הממשלה ובמיוחד את העומד בראשה, על עוד טיפה אחת של אחריות אשר נדרשה לאשר מבצע שכזה. החלטות שכאלה ניתן לקבל אך ורק מתוך תודעת ׳הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב׳, ותוצאותיהן משיבות אט אט את כח ההרתעה שלנו, וממחישות את מי שאנחנו באמת - ׳הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא׳ - שני פסוקי תודעת העם המוזכרים בפרשתנו.

השיח מול אויבינו צריך להיות בעוצמה, זו השפה שהם מבינים. לא הסכמים ולא כניעה, רק אגרוף ברזל. ידע כל אויב שרק מעיז לחשוב לפגוע במדינת ישראל, את נחת זרוענו הארוכה והנטויה.

בעזרת ה' אני מקווה שהממשלה וצה"ל ימשיכו את המדיניות הזו גם בתגובה לתקיפות בצפון ארצנו וגם בתקיפות יותר מסיביות, ולאורך זמן, עד שכל אויבנו יהיו מורתעים.