גדי טאוב: שומר סף

אז למה לא הרימו כוננות באותו לילה? ☝️

לטובת אלה שעברה להם ליד האוזן התשובה לשאלת השאלות – למה לא הרימו כוננות, למרות כל הסימנים המקדימים? – הנה סיכום שיזכיר לכם את עיקר האירוע, כפי ששמעתי אותו הבוקר, בהקלטה של פרק מטלטל של #שומר_סף, עם איש השב"כ לשעבר יזהר דוד.

כי אלה הרי הדברים שהמערכת ויחצ"ניה בעיתונות מנסים לטשטש. אז שווה לא לאבד פוקוס. לדברי דוד בהערכת המצב בשב"כ, בראשות רונן בר, במהלך הלילה, עלו שלוש אפשרויות להסברת הסימנים המודיעיניים ההולכים ומצטברים.

1. שבמודבר בתרגיל.
2. שחמאס מתכוננים למתקפה מוגבלת.
3. שחמאס מעלה כוננות כי הוא חושש מתקיפה ישראלית.

האפשרות השלישית היא זו שהתקבלה בהערכת המצב הזו, וזו היתה התפנית בסיפור שפתחה את הדלת לאסון. המלצת השב"כ לא להעלות את הכוננות, ולא להתריע דבר לבסיסים בגזרה, כדי להימנע מהסלמה. ההנחה הבלתי נתפסת היתה שלהשאיר את עצמנו חשופים – ממש להראות להם את הצוואר שלנו חשוף למשיסה – זה מה שיבהיר להם שהם יכולים להרגע כי לנו אין כוונות התקפיות. זה עומק הרקבון, הקונספציה, ואובדן האינסטינקט הצבאי הבסיסי של הממסד שלנו.

יזהר דוד מדגיש את הטירוף פה. שהרי מדובר בשיח לגמרי פנימי. הרי לא קרה מעולם שהעלאת כוננות בצד שלנו גרמה להם לתקוף.

אבל ההמלצה המופרכת, המופקרת הזאת התקבלה.
העניין הוא, אומר דוד, שמאחר שעזה היא נחלת המודיעין המובהקת של השב"כ, הצבא לא מעלה בדעתו לחלוק על הערכותיו. וכך קיבלו בצה"ל בהכנעה את ההמלצה להימנע מכל הגברה של הכוננות, ומכל התרעה לבסיסים שחייליהם נשארו במיטות שבהן נשחטו אחר-כך. אפילו את המסיבה בנובה לא פיזרו.

עד כדי כך הגזרה היתה שקטה, אומר יזהר דוד, שמוחמד דף דחה בחצי שעה את ההתקפה. השקט גרם לו לחשוב שאולי מכינים לו אמבוש.

אם לא היה ברור לכם עד עכשיו למה רונן בר נאחז בכיסא, משתלט על התחקירים, משגר ספינים, ורודף חיילים שפועלים נגד הסתרת המידע, אז אולי עכשיו זה יותר ברור. בדרמה הנוראה הזאת, הוא השחקן הראשי.

וזה גם מבהיר, כמובן, מה נועד הסיקור של התחקירים אצל דוברי המערכת ב"עיתונות" להסתיר.

ברור לי שחסידי תיאוריית הבגידה ימשיכו מן הסתם לומר בגידה. אבל בהנחה שבגידה אינה ההסבר, מה שמסמר שיער בכל זה הוא עומק הקונספציה. ולא רק בגלל שסירבו לפרש את הסימנים כפשוטם: התקפה מקיפה של החמאס בכל הגזרה. הרי מלבד הדלקות הסימים היו סימנים מטרימים ברורים מאד (שחלקם עדיין חסויים, ועל חלקם מדבר יזהר דוד בפרק שישודר בקרוב).

אם אכן חשבו שהבעיה היא שחמאס נבהל מהאפשרות של תקיפה ישראלית, תחשבו רגע מה צריך להיות הלך הרוח של מקבלי החלטות שחושבים גם בשעה המאוחרת הזאת שפייסנות ולא הרתעה היא מה שדרוש. הרי יש דרכים אחרות להעביר מסרים מרגיעים בלי להפקיר כך את החיילים, את התצפיתניות, את ישובי העוטף ואת החוגגים בנובה. הרי אם היינו מרימים את הגזרה וגם מודיעים שנימנע מלתקוף, היינו גם מרתיעים אותם, וגם מרגיעים אותם. הרי ישראל עשתה זאת אלף פעם כשזיהתה פעילות אוייב ורצתה למנוע הסלמה. אלף פעם גם הגברנו כוננות וגם שלחנו מסרים מרגיעים. ואם הם לא היו נרגעים? מה הרעיון? לשדר להם שאנחנו מפחדים מהסלמה זו הדרך למנוע אותה? זה בלתי נתפס. הגישה המופרכת של בר ומטה השב"כ שלו היא פשוט פייסנות על סטרואידים. זו גישה לדניס רוס. לא לראש השב"כ.

והערה אחרונה. כל זה מסביר גם את העובדה שלא העירו את הדרג המדיני. הרי במשך חודשים ארוכים הבכירים חזרו ואמרו לנו – וכנראה גם שיכנעו את עצמם – שהדרג המדיני חסר אחריות ועוד יגרור אותנו לסבב או למלחמה מטעמים רווח פוליטי. הרוח היא אם כן אותה רוח. לא להעיר את החיילים ולא להעיר את ראש הממשלה, כדי ש*אנחנו* לא נגרום לחמאס בהלה שתוביל להסלמה. עד כדי כך השב"כ בראשות רונן בר היה רחוק מקריאה מציאותית של המפה.

הפרטים המלאים בראיון המלא עם יזהר דוד בערוץ #שומר_סף. בקרוב.

מנסה להיזכר איפה הח"כ הזה מיש עתיד היה כשניסו למנוע תפילות בפרהסיה ביום כיפור בתל-אביב. למישהו יש איזה מידע על זה?