ארנון אילת - הימים הבאים!

מיד עם פרוץ המלחמה הודיעה הקואליציה על הקפאת כל עיסוק ברפורמה המשפטית. חשבתי אז שלא נכון לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת כשהמדינה נמצאת במלחמה מרובת זירות.

כמה שבועות לאחר פרוץ המלחמה הודעתי כי בכוונתי לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהביא למינוי שופטים בהסכמה רחבה, כמתחייב בשעת המלחמה. במהלך החודשים שלאחר פרוץ המלחמה הצלחנו למנות 162 שופטים בהסכמה של כל חברי הוועדה. מספר חסר תקדים.

גם בעניין המינויים לבית המשפט העליון הייתי ועודני מעוניין להגיע לפשרות. ב-26 באוגוסט השנה פניתי למ״מ נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט עוזי פוגלמן, והצעתי פשרה: השופט אלרון ימונה לתקופה של כשנה לנשיא העליון, ואחריו ימונה מועמד השופטים. בנוסף, הצעתי שהשופטים יגישו בפני נציגי הקואליציה בוועדה שני מועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, מהם נבחר אחד, ובמקביל נציגי הקואליציה יציגו שני שמות, מהם הוועדה תבחר שופט אחד. באשר לשופט השלישי, הצעתי כי נגיע למינוי מוסכם מבין שופטות בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.

דקות לאחר ששלחתי לשופט פוגלמן את הצעתי - הוא דחה אותה בבוז מבלי שדן בה בכלל.

השופט פוגלמן ידע היטב שאני מוכן לדון על פרטי ההצעה. גם מ״מ הנשיא הנוכחי, השופט יצחק עמית, יודע זאת. אך הם בחרו להתחפר בסרבנותם.

לפני מספר חודשים החליט בג״ץ, בהרכב בראשות השופטת וילנר, כי כהונתי כשר המשפטים תהיה רק בתואר. השופטת וילנר הוציאה צו שהלכה למעשה נטל ממני את הסמכות הנתונה לי בחוק לקבוע את סדר יומה של הוועדה לבחירת שופטים, וקבעה במחי יד כי דרך ההסכמות שעד כה הצליחה להביא למספר חסר תקדים של מינויים - מבוטלת.

למרות שהצו בלתי חוקי על פניו, החלטתי להתחיל בתהליך. פרסמתי את שמות המועמדים ברשומות, והוועדה לבחירת שופטים החלה לדון בעניין.

אלא שלבג״צ אצה הדרך. ביום חמישי האחרון, במהלך חסר תקדים, החליט ההרכב שהוא עצמו יקבע את סדר יומה של הוועדה, ופסק דד ליין - להביא הצבעה על מינוי נשיא תוך חמישה שבועות. וההליך? הוא לא חשוב. בלי זמן לדיון אמיתי בהסתייגויות הרבות שהוגשו. במקביל, מנעו השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין את שידור דיוני הוועדה, כדי שיוכלו למנות את השופט עמית במחשכים, בהתעלם מההסתייגויות הרבות והשאלות הקשות שעולות מהן.

למהלכים חסרי התקדים האלה מצטרפות שורת מעשים והחלטות חסרות אחריות של בית המשפט העליון ושופטיו. מספר שבועות לאחר הטבח הנורא של ה-7.10, השתלט בג״צ באופן סופי על סמכויות הכנסת, וקיבל החלטה שאין לה תקדים בעולם כולו לבטל חוק יסוד שהתקבל בכנסת ברוב גדול של למעלה ממחצית כלל חברי הכנסת. בג״צ לא הסתפק בזה - מאז פרוץ המלחמה הוא דן בתנאי המחבלים שטבחו ב-7 לאוקטובר, דן בסיוע ההומניטרי לחמאס בעזה, שקל להורות למדינה לשחרר גופות מחבלים בעוד חטופינו נמקים במנהרות החמאס, ושורה ארוכה של דברים נוספים. הערב פורסם כי השופטת רות רונן אף הגיעה לכלא עופר על מנת לפקח מקרוב על תנאי המאסר של הנוח׳בות.

הממשלה פעלה באחריות ועם פרוץ המלחמה השעתה כל עיסוק ברפורמה. בית המשפט, בחוסר אחריות שאין למעלה ממנו, החליט לנצל זאת כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה. היום הצטרף לחוסר האחריות הזה פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, שקרא לחיילים להודיע שיסרבו לשרת.

זו מציאות שאין לקבלה. בית המשפט דוחק את הכנסת ואת הממשלה בלית ברירה לפעול בעת הזו על מנת להשיב את סמכויותיה על כנן.

אני עצרתי. הם המשיכו ביתר שאת. אני ביקשתי להימנע מהעיסוק בזה עכשיו. הם קבעו בצו מועד מיידי והכתיבו את לוח הזמנים. אני פעלתי להגיע להסכמות. הם הוציאו צווים חסרי תקדים ופועלים בדרך כוחנית של כפיה. אני מבקש להביא למינויים מוסכמים שיזכו לאמון הציבור כולו. הם סוגרים את שערי בית המשפט בפני כל מי שאינו חושב כמוהם.

הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך. גם לנו יש זכויות.

צה"ל חייב להיכנס ל"סוריה" באופן מיידי, ולתפוס רצועת בטחון ללא נתיני אויב (זה כבר נטוש), כולל כל החרמון.

גבול ישראל - בסכנה של ברברים ג'יהאדיסטים מתקרבים. לפעול עכשיו! הם לא הבינו את זה לבד? באמת?

ושום "הסכמים", שמעתם? לא עם חיזבאללה, לא עם הג'יהאד, לא עם אלקאעדה ולא עם דאעש.. מימסד "בטחוני" כושל.

שוב אנחנו בטלגרם צריכים להגיד לכם מה לעשות, כמו תמיד? איפה הרצי ברגעים כאלה, שוב נעלם?